רבקה גור

רבקה גור

רבקה גור
לידה	12 בינואר 1935 (בת 89) ח' בשבט ה'תרצ"ה ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה
תקופת הפעילות	מ-1952
עיסוק	שחקנית, יוצרת
פרסים והוקרה	פרס פינקל (1989) פרס קלצ'קין פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (1990) פרס השחקנית הראשית המצטיינת בפסטיבל הקולנוע בירושלים (2012) פרס מפעל חיים מטעם אמ"י (איגוד אמני ישראל) (2016)
פרופיל ב-IMDb

רבקה גור (נולדה ב-12 בינואר 1935) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מחזאית וסופרת ישראלית. מהשחקניות הבולטות בתיאטרון הישראלי, כאשר שנותיה על הבמה מתפרשות על פני שבעה עשורים.

ביוגרפיה

רבקה גור בשנות ה-70

הצגת היחיד "פרחים לבתיה"

רבקה גור (לבית שמשון) נולדה בירושלים. אביה נפטר טרם לידתה. לדבריה, כבר מגיל ארבע ידעה שהיא שחקנית. הבמה הראשונה שלה, הייתה שלושה ארגזים בשוק מחנה יהודה, ה"אמרגנית" הראשונה, סבתה נוסראת והקהל, באי השוק שערכו בימי רביעי את הקניות לשבת. ה"נאמברים" שהציגה בפניהם מנו קטעי שירה וריקוד משל השחקנית והזמרת כרמן מירנדה. בשנת 1952, בגיל 17, הצטרפה לגרעין המייסד של תיאטרון החובבים הירושלמי "מסך", בהנהלתו של שאר-ישוב אולסבאנגר. במסגרת "מסך", השתתפה במבחר הצגות, ביניהן: "פעמי אביב", "טרטיף", "אי הבנה", "מקצועה של הגברת וורן".

ב-12 בינואר 2019, יום הולדתה ה־84, יצא לאור ספרה "היה הייתה ילדה" – סיפור חייה בדרכה אל בימת התיאטרון.

תיאטרון

עם נסים עזיקרי בהצגה "אנשים קשים", תיאטרון "הבימה".

עם אלי דנקר בהצגה "יהוא". תיאטרון "הבימה".

עם יוסף כרמון בהצגה "אשכבה". תיאטרון "הקאמרי".

במהלך השנים גילמה גור למעלה ממאה תפקידים בתיאטרון הרפרטוארי, הפרטי והפרינג', למבוגרים ולילדים. בשנת 1958 עברה לתל אביב והתקבלה לתיאטרון "אוהל", בו שיחקה שבע שנים. בד בבד שיחקה בתיאטרונים קטנים, ביניהם "התיאטרון הריאליסטי", בימת משה הלוי, תיאטרון "זוטא", התיאטרון של שחקן "אוהל", יהודה שחורי ואחרים. בשנת 1969 הקימה יחד עם אביבה גלי את תיאטרון "כיס", אותו ניהלו יחדיו. הצגתו הראשונה של התיאטרון הייתה "אוקסן וניקולט", מחזה מימי הביניים בעיבודה ובתרגומה של לאה גולדברג ובהשתתפותן של השחקניות פני ליוביץ ודבורה קסטלניץ והצמד סוזן ופרן. בין היוצרים שעבדו בתיאטרון "כיס": הבמאי פיטר פריי, השחקנית מרים ברנשטיין כהן והמוזיקאי שלמה גרוניך.

בשנת 1963 נתבקשה להחליף את השחקנית ליא קניג בהצגה "סוף המירוץ" מאת פיטר יוסטינוב בתיאטרון הבימה.

משנת 1982 גור היא שחקנית תיאטרון הבימה. על הישגיה בתחום המשחק זכתה בפרסים על שם השחקנים שמעון פינקל ורפאל קלצ'קין.

במסגרת תיאטרונטו 1999 כתבה וביצעה את הצגת היחיד "פרחים לבתיה", עבורה קיבלה ציון לשבח מטעם תיאטרון הבימה. בהמשך כתבה וביצעה את "יום הולדת 42" בשיתוף עם השחקנית מיכל ורד (ציון לשבח מטעם תיאטרון "בית ליסין").

בשנת 2023 השתתפה בפסטיבל עכו עם הקומדיה השחורה "שעון החול", אותה גם כתבה.

למדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב אצל פרופ' נורית יערי, בחוגים בתולדות התיאטרון, דרמה יוונית והתיאטרון במאה ה-20.

קולנוע וטלוויזיה

עם יוסף כרמון בסרט "חיותה וברל"

לאורך השנים, השתתפה גור בסרטי קולנוע רבים. ביניהם: "הרשלה", "חתונה מאוחרת", "סיפור קצר", "חיים זה חיים" ו"הדקדוק הפנימי". כמו כן, בסרט הקצר "המשורר הלאומי" המבוסס על התסכית "תפסו את המרגל" מאת חנוך לוין. ב-2012 כיכבה בתפקיד ראשי בסרט "חיותה וברל" ("נורמה הפקות"), לצד יוסף כרמון, עבורו זכתה בפרס השחקנית הראשית המצטיינת בפסטיבל הקולנוע ירושלים והייתה מועמדת לפרס אופיר בקטגוריית השחקנית הראשית הטובה ביותר לשנה זו. ב-2018 הופיעה בתפקיד ראשי בסרטו של עמיחי גרינברג "העדות". באותה שנה הופיעה בתפקיד ראשי בסרטו של יצחק צפל ישורון "אלסקה".

בשנת 2002 גילמה את אמו של טנצר בסדרה "שמש".

בשנת 2003 החלה להשתתף בסדרת הילדים "הפיג'מות" בתפקיד גברת ברכה, עד לסיומה ב־2015. בנוסף, שיחקה בסרט הטלוויזיה "הדמעות של אמסלם".

הופיעה עם יהונתן גפן בקלטת וידאו לילדים משיריו "איך שיר נולד".

בשנת 2016 הוענק לרבקה גור פרס מפעל חיים מטעם אמ"י – איגוד אמני ישראל.

בשנת 2018 החלה לגלם את סוניה טיטינסקי, אמו של אמנון טיטינסקי, בסדרה "קופה ראשית".

בשנת 2020 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "חזרות".

חיים אישיים

גור נישאה למעצב הבמה אנטול גורביץ', בהמשך השניים התגרשו. אם לבן וסבתא לנכדה.

הצגות בהשתתפותה

תיאטרון "מסך" "פעמי אביב" "שירות וגמול" "חייל השוקולד" "בעלי המיניסטר" "מעגל הגיר הקווקזי" (קלבונד) "מקצועה של הגברת וורן" "טרטיף" "אי הבנה" תיאטרון "אוהל" "עמך" "האדיוטית" "פראית" "פילומנה" "שנת בגרות" "הכתובה" "אדם הוא אדם" "לובנגולו מלך זולו" תיאטרון "הבימה" "סוף המרוץ" "רומולוס הגדול" "שלומית" "אופרה בגרוש" "סנג'ר" "מאחורי הגדר" "מלון קטן בצד" "המשפט" "יומן חוף ברייטון" "מירל'ה אפרת" "קברט" "הדיבוק" "השקיעה" "אנשים קשים" "החווה" "גן הדובדבנים" "מראה מעל הגשר" "חתונת הדמים" "ביבר הזכוכית" "יהוא" "חתולה על גג פח לוהט" "על החיים ועל המוות" "רוקדים בלונאסה" "כריתת ראש" "מריוס" "מחול המוות" "נמר חברבורות" "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" "מועדון האלמנות העליזות" "ארטון" "הבית ברחוב שינקין" "קוויאר ועדשים" "ז'קו" "פליישר" "פילומנה" "התקווה" "קח את אבא שלך ולך לעזאזל" "סיבת המוות אינה ידועה" "אדוני ראש המועצה" "משוגע עליה" "מניין נשים"

תיאטרון "הקאמרי" "ביקור הגברת הזקנה" "חיי חזיר" "המפקח בא" "קפריסין" "היה או לא היה" "אשכבה" "אורזי מזוודות" תיאטרון חיפה "פופר" "לילי גם" "הדודה של מנש" תיאטרון "בית ליסין" "מה עושים עם ג'יני" "מירל'ה אפרת" "נדל"ן" "אישה בעל בית" תיאטרון באר שבע "דה" "אופרת הקבצנים" "בית המלאכה" "קיץ ועשן" "4,000 מיל" התיאטרון "העממי" "אבא מצליח אבל עצבני" "בואינג אקספרס" "מחלקת התה" התיאטרון לילדים ולנוער "המטפס על העץ" "מלך האלמוגים" "תעלומת המילים הבודדות" "מעלה הקרחות" "צוותא" "חזרה בתשובה" "חברים מספרים על ישו" "עמוד העץ" "סטריפטיז אחרון" "ויהי חור" "היום לא משלמים יותר" תיאטרון "כיס" "אוקסן וניקולט" "אלבום משפחתי" "השמיניסטים"

מסגרות נוספות "קולונל שאבר" - "התיאטרון הריאליסטי" "צימוק בשמש" - בימת משה הלוי "מחיר הקרן" - תיאטרון זוטא "בית במצב טוב" - תיאטרון זווית "מחלקת התה" - "התיאטרון המודרני" "תום סוייר" - התיאטרון מארץ עוץ "האם הטובה" - תיאטרון "החאן" "ידידות" - תיאטרון "הקומה השלישית" "פפא ליאון" "התוכים של יחזקאל" - פסטיבל עכו 1993 "פרחים לבתיה" - הצגת יחיד (צל"ש מטעם ת. הבימה) "יום הולדת 42" (צל"ש מטעם ת. בית ליסין) "מחכה לטלפון" - הצגת יחיד (שאולי בסקינד) "גן עדן טרום חובה" - תיאטרון "קרוב" "שעון החול" - פסטיבל עכו

מבחר סרטים בהשתתפותה

• "שושק'ה" (2020)
• "הבלתי רשמיים" (2018)
• "אלסקה" (2018)
• "העדות" (2018)
• "חרדת הבמאי" (2016)
• "שבעה ימים" (2013)
• "חיותה וברל" (2012)
• "הדקדוק הפנימי" (2010)
• "הבשורה על פי אלוהים" (2004)
• "הביוגרפיה של בן" (2004)
• "הדמעות של אמסלם" (2003)
• "חיים זה חיים" (2002)
• "חתונה מאוחרת" (2001)
• "תסתכל לי בעיניים" (1999)
• "מקום ליד הים" (1988)
• "אהבה גנובה" (1986)
• "סופו של מילטון לוי" (1981)
• "מחבואים" (1980)
• "המשורר הלאומי" (1978)
• "הרשלה" (1977)
• "המטרה טיראן" (1968)

מבחר תוכניות טלוויזיה בהשתתפותה

• "דודי ורעי" (1975)
• "ערוגות החשק" (הפרקים: "אוכלים ונוכלים" ו"חישוק ונישוק")
• "התזמורת"
• "לילה גוב"
• "מסיבת גן" (1989)
• "ייסורי אפרים" (1995)
• "האישה האחרת" (2001)
• "ארבעה בעקבות החג" (2001)
• "שמש" (2002)
• "הפיג'מות" (2003–2015)
• "הדמעות של אמסלם" (2003)
• "השיר שלנו" (2005)
• "העיר שלנו" (2007)
• "חקירה פנימית" (2008)
• "החיים זה לא הכל" (2010)
• "סברי מרנן" (2013–2019)
• "ג'ינג'י" (2015)
• "משפחה שולטת" (2016)
• "קופה ראשית" (2018–הווה)
• "קיבוצניקים" (2020)
• "סטוקהולם" (2020)
• "חזרות" (2020)

פרסים והוקרה

• פרס פינקל מטעם תיאטרון "הבימה" (1989)
• פרס קלצ'קין מטעם תיאטרון "הבימה"
• פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (1990)
• ציון לשבח עבור כתיבה והעלאת המחזה ליחיד "פרחים לבתיה" מטעם פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד (1999)
• ציון לשבח מטעם תיאטרון בית ליסין במסגרת "פותחים מסך" 2 עבור קריאת המחזה "יום הולדת 42" (2001)
• פרס השחקנית הראשית המצטיינת בפסטיבל הקולנוע בירושלים, עבור תפקידה בסרט "חיותה וברל" (2012)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבקה גור בוויקישיתוף

• רבקה גור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• רבקה גור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• רבקה גור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• רבקה גור, בארכיון הבימה
• תיאטרון "מסך" בבירה מרחיב את פעילותו, על המשמר, 13 בינואר 1954
• תמר אבידר, עבודה תיאטרונית חרישית מאוד, מעריב, 7 באוגוסט 1969
• שרגא הר-גיל, מאבק הדורות של השמיניסטים, מעריב, 3 בינואר 1972
• טלילה בן-זכאי, 13 שנה אחרי, מעריב, 17 באוגוסט 1972
• שרית פוקס, על כזבים ועל חסדים - על הצגת "ידידות", מעריב, 2 במאי 1980
• אורית הראל, רבקה גור:לא חושבת על אהבה, מעריב, 21 בנובמבר 1986
• עידית שחורי, פריחתה המאוחרת, מעריב, 22 בספטמבר 1989
• שי שגב, חיותה וברל: אפילו המצלמה בוכה, באתר "מגפון". 21 בספטמבר 2012
• יואב בירנברג, "אני לוקחת כל תפקיד ברצינות גדולה כי אולי זה יהיה התפקיד האחרון שלי", באתר ynet, 19 בספטמבר 2023
• דודי פטימר, ‏"חשבתי שבשמיים הרבה יותר מעניין": רבקה גור מתכתבת עם המוות בהצגה חדשה, באתר מעריב אונליין, 1 באוקטובר 2023
• רבקה גור, באתר ארכיון תיאטרון "הבימה"